מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' פסח אליהו ואח'בפני כב' השופט רפי ארניה

פסק דין

תביעה לתשלום הסך של 239,395 ₪.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את רשת המרכולים "ויקטורי" (להלן: "ויקטורי") בפוליסת ביטוח המבטחת בין היתר מפני נזקים הנגרמים ממעשי הונאה, מעילה, העלמה במירמה או גניבה של עובדיה.

ויקטורי הינה חברה ציבורית, הנמצאת בשליטתו של צד ג' מס' 1 (להלן: "רביד").

הנתבעת היתה חברתה הקרובה של אישתו של רביד. ב – 21.8.2005 היא החלה לעבוד כקופאית בסניף גדרה של ויקטורי (להלן: "הסניף"), והתקדמה כעבור מספר שנים לתפקיד קופאית ראשית (כספרית) של הסניף.

במסגרת תפקיד זה היתה הנתבעת אחראית לבדיקת הקופות הרושמות שבסניף, בדיקת הצהרות הקופאיות, טיפול באשראי לקוחות, וגבייה מהם. הנתבעת היתה אף אחראית על בדיקת הכספים הנמצאים בקופות הרושמות אל מול הדיווחים היומיים המופקים מהם (להלן: "דו"חות זד") ולדווח על חריגות.

בעת ביצוע תפקידה, הנתבעת ראתה על צג המחשב שלה את כל התנועות בקופות הרושמות, היתה לה גישה מלאה לכספים שבקופות הרושמות וכן לכספים אשר צריכים להיות מופקדים בבנק. לנתבעת היה כרטיס מנהל אשר באמצעותו יכלה לפתוח את הקופות הרושמות.

במהלך שנת 2009 עלה החשד כי הנתבעת גונבת מהקופות הרושמות שבסניף. חשד זה נולד לאחר שמספר קופאיות דיווחו לקב"ט מר כץ (צד ג' מס' 2 – להלן: "כץ") משום שהנתבעת מרבה להורות להן לבצע ביטולים של קניות שבוצעו בסניף ולמסור את תמורת הקניה במזומן – לידיה. בדיקת מצלמות האבטחה ובדיקת כל הכספריות שהתקיימה ביום 28.7.2009 העלתה שככל הנראה יש ממש בטענות.

הנתבעת זומנה ביום 30.7.2009, בהנחיית רביד, לישיבה בסניף בנוכחות הקב"ט, מפקחת הכספריות גב' לימור חלילואה (צד ג' מס' 4), וע.ת 4, גב' אנה שצקי (להלן: "אנה"), אשר היתה מבקרת הכספריות, וככל הנראה גם מנהל הסניף (להלן: "הישיבה").

במסגרת הישיבה הטיח כץ בנתבעת כי היא הגנבת וכי יש בכוונתו להגיש תלונה בעניין למשטרת ישראל.

בין הצדדים שנויה מחלוקת באשר לתוכן הישיבה, מחלוקת אשר עוד תובהר בהמשך, ואולם אין חולק שבסיומה חתמה הנתבעת על ת/6 בו הודיעה על התפטרותה לאלתר מויקטורי "עקב מעילה".

לטענת התובעת, באותו מעמד הנתבעת חתמה גם על ההצהרה ת/5 אשר בה הינה מאשרת כי ביטלה עיסקאות ולקחה את הכסף לעצמה, וכן פתחה חשבונות ללקוחות פיקטיביים. עוד הצהירה הנתבעת בת/5 כי היא מוכנה לשלם את הסכום של 15,000 ₪.

עוד אין חולק שלאחר הישיבה, רביד הנחה את עובדיו "לעשות כל מה שאפשר כדי להוציא ממנה (מהנתבעת) את הכסף" (עמ' 56 ש' 4-7). על ביצוע המשימה הופקד צד ג' מס' 5, מר ניסים מישוד (להלן: "מישוד"), עובד ויקטורי.

בימים שחלפו לאחר הישיבה הוסכם בין מישוד לבין הנתבעת כי הנתבעת תשיב לויקטורי סכום נכבד ובתמורה ויקטורי תמסור לידיה מכתב פיטורים, ותימנע מלדווח על הפרשה למשטרה (ר' נספח י"א לתצהיר הנתבעת). גירסת הנתבעת ביחס לתוכן ההסכמה תובא ותנותח בהמשך.

בכל אופן, מישוד הגיע לביתה של הנתבעת וקיבל ממנה סך של 86,000 ₪ (לטענת הנתבעת – 100,000 ₪). כנגד הסכום מסר מישוד לנתבעת מעטפה אשר בדיעבד הסתברה להיות מעטפה ריקה, ללא כל מכתב פיטורים.

חוות דעת שמאית

ביום 6.8.2009 התבצעה בדיקה של שמאי מטעם התובעת, מר רענן ורשביאק (להלן: "ורשביאק"), במשרדי ויקטורי. בהתאם לממצאי הבדיקה, הנתבעת גנבה מויקטורי סך של 330,505.37 ₪. הגניבה התבצעה בארבע דרכים שונות:

א."ביטול מכירה" – הנתבעת הקלידה זיכוי וביטול על קניה שהתבצעה, בטענה של ביטול קניה והחזרת המוצר. לאחר מכן הוציאה את סכום הקניה במזומן ושמרה אותו לעצמה. יודגש כי זו השיטה המרכזית, אשר באמצעותה מיוחסת לנתבעת גניבת הסך של 307,055 ש"ח.

ב."המרת תווים" - הנתבעת המירה תווי ויקטורי שניתנו לה לשם חלוקה לעובדים, לכסף מזומן – בסך של 2,378 ₪.